שחף - אימון אישי ועסקי
שחף אימון והדרכה - מאמרים
תיאוריית ה-V

ביום שישי נפגשתי עם חברתי ענת, שאלתי אותה לשלומה של חברתה שילדה לפני כחודשיים. "קשה לה" ענתה ענת, "היא מרגישה שכל עולמה מתחיל ונגמר במילוי הצרכים הבסיסיים שלה ושל תינוקה ושלא נותר לה זמן לעצמה." ולאחר מספר שניות הוסיפה: "נראה לי שהיא הגיעה למנוחה ולנחלה."

 

לרגע כיווצתי את מצחי בתמיהה, ואז ציינתי: "הרי רק הרגע אמרת שמאוד קשה לה, ולא נשמע שהיא ממש נהנית מהמצב, איך זה מסתדר עם הגעה למנוחה ולנחלה?", "בסדר" ענתה ענת, חסרת סבלנות לבורותי ותוך התעלמות מן העובדות שזה עתה תארה, "התינוק יגדל, השלב הקשה יעבור במהרה, והרי עכשיו יש לה משפחה."

 

המשכנו לדון בכך עוד כמה דקות בהן ניסיתי להסביר לחברתי את השקפת עולמי הגורסת שלא הנסיבות קובעות את מידת שביעות הרצון והאושר בחיים אלא המצב הפנימי, אך אני לא בטוחה שעשיתי זאת בצורה כל-כך מוצלחת שכן היא הבינה שבגלל שאני רואה הרבה משפחות בהן יש סבל אני חושבת שעדיף, אולי, להישאר לבד.

 

פרדוקס האושר

הבוקר התעוררתי וחשבתי על הביטוי "להגיע למנוחה ולנחלה" ועל אותו הדבר שניסיתי להסביר לחברתי. קיימת רשימה מוסכמת של יעדים שמקובל לחשוב שעם השגתם יגיע אדם למנוחה ולנחלה: מקצוע יוקרתי, משרה נחשקת, בית יפה, בן/בת-זוג מוצלחים, נישואין, ילדים ושפע של כסף. לכל פריט ברשימה טווח גילאים מקובל להשגתו ומי שלא השיג את הפריט עד תום הגיל המקובל נתפש בעיני רבים כבעל מעמד נחות. מי שיכול לסמן וי על פריטי הרשימה, הוא כזה שהחברה תתפוש כ"מצליחן" ותניח, ללא עוררין, שהוא מאושר.

 

אך הפרדוקס הוא שככל שאנו מתקדמים בהשגת הרשימה, אנו מגלים שמישהו כנראה הונה אותנו; המשרה הכי זוהרת עלולה ליצור תחושה של מיצוי מהר מאוד, או לתבוע את שארית זמננו וכוחותינו, בן-הזוג המוצלח ביותר הוא בסופו של יום אדם שצריך לחיות עמו, לטוב ולרע, ולא פרס נוצץ. בית, יפה ככל שיהיה, מאבד מהר מאוד מזוהרו כמקור לאושר, וטיפול בילדים מצריך אנרגיה ודורש פניוּת רגשית. רבים, היכולים בקלות לסמן וי על הרשימה כולה, מרגישים עדיין רייקנות. "מה, זה הכל?" הם שואלים מאוכזבים, "ומה הלאה?"

 

אני לא סותרת את ההנחה שכחיה חברתית אנו זקוקים לאנשים סביבנו, שלחיות בבית יפה, שקט ומרווח זה כיף יותר מאשר בדירה שכורה ומוזנחת ושילדים זה הדבר הכי מופלא בעולם. אך אני כן סותרת את ההנחה שלאותם דברים יש כוח להביא אדם כלשהו "למנוחה ולנחלה". שכן, המנוחה והנחלה, אותה אתרגם כשלווה פנימית, קבלת הקיים, הנאה מהדברים הקטנים, סלחנות לעצמנו ולאחרים וקבלת אי-המושלמות שבחיים, אינה פועל יוצא של היבטים חיצוניים אלא מצב פנימי, הנובע מתוכנו.

 

אנשים רבים, כמו חברתי ענת, עוצמים את עיניהם ומתעלמים בעקביות ראויה לציון מכל סממן שאינו תומך בתיאורייה שלהם, "תיאוריית הוי (V)" אקרא לה. הם נאחזים בה בחוזקה ובינתיים חיים בהמתנה עד שישיגו את ציון הדרך הבא, זה שכרגע נראה החשוב מכולם, זה שיהפוך אותם סוף-סוף למאושרים.

 

גם אני חייתי ככה שנים רבות, בהמתנה, מתוך קנאה באחרים שכבר הגיעו ליעד הנכסף, ומתוך פחד שלא אגיע לשם. ליאות, רייקנות, קנאה, תסכול ופחד - אלו הרגשות שמייצרים החיים על פי תיאוריית הוי. אך אז גיליתי שאפשר גם אחרת והתחלתי ליהנות מהחיים בדיוק כפי שהם!

 

אז אם גם אתם כבר גיליתם שתיאוריית הוי אינה עובדת, להלן כמה צעדים אל החיים שמעבר לה: 

  • להפסיק לספר סיפורים על המציאות - החברה שלך לא בהכרח מאושרת בגלל שנולד לה ילד, אדם היושב בבית-קפה ב-10 בבוקר לא בהכרח נהנה מהחיים ולא כל מי שנשוי מאושר יותר ממי שרווק. הסיפורים משרתים צורך בסיסי של האגו האנושי, להתלונן ולהיראות מסכן. הם גם מונעים סקרנות אמיתית לגבי הצד השני; מחשבותיו ורגשותיו.
  • המחשבות שלכם לגבי מצב כלשהו הן שהופכת אותו ל"טוב" או "רע", ולא המצב עצמו. בעובדות ניתן תמיד להתבונן ממספר זויות - הנשואים מקנאים בחופש של הרווקים ואלו מקנאים בקן המשפחתי החם של הנשואים, לרווקים נמאס לישון לבד כל לילה והורים לפעוטות מוכנים להרוג תמורת לילה שלם של שינה שקטה, לבד, ללא הפרעות.
  • שאלו את עצמכם האם אי-פעם היה משהו חיצוני בו תליתם את תקוותיכם לאושר, שלא אכזב אתכם כשאיבד מזוהרו זמן קצר לאחר השגתו?
  • הפסיקו לחיות מתוך המתנה ולתלות את אושרכם בהשגתו של ציון דרך כלשהו והחלו ליהנות ממה שכבר יש בחייכם כעת. זה פשוט יותר כיף!

  |  054-6642142  |  info@shahafcoaching.com